אחד הסימנים החשובים שבודקים באבחון הגרפולוגי הוא

היחס בין שחור ללבן, בין האותיות הכתובות לדף החלק.

האותיות הכתובות הן  הנוכחות שלי והדף הלבן הוא העולם בו אני פועלת.

המארג שנוצר בין השחור ללבן הוא בעצם המרווחים בין מילים, אותיות, משפטים.

הוא שולי פתיחה וסיום, שולי ימין ושמאל.

לכל אחד מהסימנים האלו יש משמעות ויחד הם מספרים סיפור  על הכותב.

אנו נרצה לראות תמונה מאוזנת אך מה קורה כשלא?

מה עומס מספר לי ומה כתב "מאוורר" מידי אומר לי?

בדוגמא שהעליתי אנו רואים שני כתבים –

הכתב השמאלי הדחוס מספר לי על הצפה רגשית,

קושי לקחת מרחק מהאירועים ולהתבונן בהם,

לשפוט אותם באופן הגיוני ושקול,

נטייה לראות רק עד הרגע הבא, אין חשיבה קדימה.

ניכר קושי לשמור על מרחב האחר, יש טשטוש גבולות.

לעומת הכתב הימני בו אנו רואים כתב "מאוורר" מידי

מה שמעיד על תחושת בדידות,

כמו כן הדבר יכול להעיד על נתקים ברצף החשיבה.

איך האינפורמציה הזו עוזרת לי בעבודה עם מתאמנים?

הרבה פעמים מתאמנים מגיעים עם בקשה אימונית

מוגדרת אך מתחת לפני השטח יושבת בקשה אחרת,

לעיתים מודעת אך המתאמן מתקשה לומר אותה,

לפעמים היא לא מודעת.

אבחון יכול לתת לי רמז למה קורה שם, בלא מודע.

תמיד אדאג שהמתאמן יגיע לשאלה האימונית בעצמו

אך אשאל אותו שאלות עדינות, שיעוררו  אותו למחשבה,

לבדיקה. שאלות שאעלה בעקבות אינפורמציה שקבלתי מהכתב.

סמדר עמבר – מאמנת אישית