אתחיל מהסוף להתחלה,

יונתן בריא ושלם, פעלתן מתמיד…

יומיים לפני החג מצאתי את עצמי, בשתיים בלילה, בחדר מיון בספרא.

יונתן עם כאבי בטן שהתבררו כדלקת בתוספתן.

מפה לשם יומיים אשפוז כדי לקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד.

ואני ראיתי בשידור חיי כמה חשוב לבחור במה להתמקד,

איך להתבונן על האירועים.

עלינו למחלקה ואני מנסה עוד לעכל את זה שאני  אמורה לישון עם יונתן בבי"ח.

אבל יונתן?

"אמא תראי יש כאן אקס בוקס, תני לי כרטיס לפיקדון, אני רוצה להשאיל שלט".

"אמא, יש כאן טבלט, מגניב ממש".

"אמא, יש כאן ערכה של סבונים ומשחת שיניים, ממש כמו במלון".

"בואי, הולכים לעשות סיבוב בקניון".

"אמא, זה ממש מגניב, יש להם שירות לקוחות, אני לוחץ על הפעמון והם באים" .

בשיחה עם חבר: "אתה לא מאמין, רובוט הביא לי את ארוחת הבוקר".

יום חמישי  בבוקר, ביקור רופאים: " טוב יונתן, נראה שנשחרר אותך מוקדם מהצפוי, אתם יכולים ללכת היום הביתה"

אני: "יששששש אלוהים, תודה".

יונתן: "מה, נגמרה החופשה? ממש הזכיר לי את אברהמס הוסטל?

אני חושבת לעצמי: " האים זה אומר שאני צריכה לשפר את החופשים שלנו או שבית החולים עושה עבודה טובה" ?

אולי זו פשוט הבחירה של יונתן לראות את הטוב, לגלות סקרנות למה שחדש?

הגישה הזו אולי זרזה את השחרור שלנו?

שנה טובה ומלאה בחוויות טובות, עם חופשות אמיתיות,

שמים, מים, שמש, גלידה…….

סמדר עמבר –  מאמנת אישית להורות בדרך אחרת.

יועצת קריירה.

0547990414

השאירו הודעה ואחזור אליכם.