הפרעת הקשב שלי, אהובת ליבי…..

אני עצמאית כבר לא מעט שנים, נתקלתי בהרבה
עצמאים, בעלי "עסקים קטנים",
לתחושתי, רבים מהם, מופרעי קשב.
מחד להיות עצמאי זה התגלמות החלום-
"אף אחד לא יגיד לי מה לעשות,
אני קם מתי שאני רוצה,
"אני עובד בשעות שאני רוצה".
תוסיפו יתרונות משלכם.
מנגד, איך נאמר, תקלה…..
צריך משמעת עצמית, יכולת התמדה,
דחיית סיפוקים, שיקול דעת,
עשייה מחושבת, תכנון, סדר,
התמודדות עם עבודות סיזיפיות,
תוסיפו דרישות משלכם….
מי שמכיר את מופרעי הקשב יודע
שהרשימה לעיל מאתגרת אותנו מאוד.
כשהימים חולפים ולא עמדנו ביעדים
כי בדיוק עבר פרפר מדהים, כי צריך לשתול
את הצמחים החדשים שממתינים לי בגינה,
הכלים בכיור דופקים בראש,
הכביסה מבקשת לצאת מהמכונה…..
התסכול והחרדה גדלים וזה
פוגע עוד יותר בביצועים.
אז מה עושים?
מנהלים אותה, את ההפרעה המופלאה.
באים עם חמלה, לומדים לאהוב את היתרונות שבה
את היצירתיות, המחשבה הגמישה
יכולת האלתור, ההברקות, ההומור,
הרגישות האינסופית ועוד מלא מתנות
שהיא מביאה איתה.
אז איך זה אצלי?
כותבת פוסט,
קוצצת בצל למרק,
חוזרת וכותבת עוד פוסט,
מוסיפה את הגזר,
כותבת אבחון, מעמידה מכונה.
חוזרת לעוד פוסט.
הבנתם את הרעיון?!
הדגש הוא על חוזרת !!!!!!
בסוף היום יש פוסטים, בית מתוחזק
וארוחת צהרים מדוגמת.
בקצב שלי, בזמן שלי,
בלי שיפוטיות, בלי הלקאה עצמית.
זה דורש תרגול, הטמעה
(נו עוד פעם המילים המאתגרות האלו)
אז מי מכם עצמאי מופרע קשב?
צאו מהארון, שתפו.
סמדר עמבר –
יועצת ומאמנת לקריירה עם משמעות
מאבחנת מועמדים לעבודה
0547990414