אביב הגיע פסח בא…..

טוב, מודה, אני קצת מקדימה אבל
זה ממש בפתח ובעבור ארגונים
זה הזמן להתארגן על מתנת חג לעבודים.
ולמה הנושא מצדיק פוסט לדעתכם?

כעצמאית יצא לי לפגוש ארגונים
שונים ומגוונים, מתעשיות שונות.
הכרתי מנהלים עם גישות שונות.
לאט, לאט, למדתי לחבר בין החלטות
יומיומית פשוטות לבין התרבות הארגונית
שמנחילים המנהלים.

פעולות קטנות אלו הן כמו מסרים לא מילוליים,
כמו שפת גוף, הבעת פנים שאומרת הרבה
יותר מטקסט היוצא לנו מהפה.

דוגמא אחת היא מתנת החג שמחלקים בחגים הגדולים.
אני זוכרת, בתחילת דרכי כעצמאית, את הפליאה שחשתי
למול החלטת הנהלה לתת מתנת חג שונה למנהלים.
ניחשתם נכון, מתנה גדולה יותר.

אני מודה שהרגשתי כיווץ קל בלב,
שאלתי את עצמי האם החג של המנהלים
שונה מחגם של העובדים הזוטרים?!!
האם למול חג, לא כולנו אמורים להיות שווים?

במקום אחר נתקלתי בהחלטה שפירות
וירקות מיועדים, גם הם, רק למנהלים.
ושוב שאלתי את עצמי למה?
הרי מנהלים מסמנים את מעמדם בכל כך
הרבה דרכים, למה יש צורך
לסמן קו היררכי כל כך בוטה במקומות הרכים?

חייבת לציין כי בהמשך,
ההחלטה תאמה את הפאזל השלם של
התרבות הארגונית.

כל עשייה פשוטה מעידה על הערכים שלנו,
התרבות הארגונית נגזרת מהערכים
שלנו כמנהלים.

תרבות ארגונית בריאה דורשת עבודה,
היא נבנית באלפי פעולות קטנות,
מודעות ולא מודעות.
תרבות ארגונית יכולה להרים או להפיל ארגון.
מוזמנים לשתף חוויות, מחשבות בנושא.

סמדר עמבר –
יועצת ומאמנת לקריירה עם משמעות
מאבחנת מועמדים לעבודה