תקיעות …….
היא התיישבה על הספה, נראתה מודאגת, מהורהרת.
אני: "מה קרה"?
נ: "לא יודעת, מרגישה שכלום לא זז, אנחנו כאן תקופה יחד ואני לא מרגישה שינוי, כלום לא הולך, לא מצליחה להגיע להחלטות, עדיין אני לא יודעת מה אני רוצה. להישאר בעבודה? לעזוב? לשנות בכלל כיוון מקצועי"?
אני: "התבונני חודשיים אחורה, לפגישה הראשונה שלנו, את זוכרת מה אמרת? מה בעצם בקשת לשנות"?
נ': "הרגשתי שאני במקום לא טוב אבל לא ידעתי מה בדיוק לא טוב, בעצם חצי ידעתי".
אני: "למה הכוונה חצי ידעתי"?
נ' : "אני חושבת שבתוכי ידעתי שלא טוב לי כי העבודה שלי מעיקה עלי כבר הרבה זמן אבל פחדתי לומר את זה בקול רם. כאן, אצלך, זו הפעם הראשונה שאמרתי את זה בצורה כל כך ברורה".
אני: "כלומר הסתובבת עם התחושה הזו הרבה זמן וחששת לבטא אותה"?!
נ' : "נכון, האמת שאני מרגישה הקלה שהוצאתי את זה וגם דברתי על זה עם בעלי. אני לא יודעת מה אני רוצה אבל אני בוודאות יודעת מה אני לא רוצה".
אני: "אז קרה משהוא בחודשיים האחרונים"?
נ' : "כן, כנראה שכן."
נ' הגיע אלי עם בליל של נושאים שרצתה לדבר עליהם, קפצה מנושא לנושא.
" לא יודעת מה אני רוצה" התברר עם הזמן כקושי להודות שהמקצוע שבחרה כבר לא עונה על הצרכים שלה. המקצוע הנחשב, הרווחי, שהשקיע בו שנים של למידה והתמקצעות כבר לא מתאים למה שהיא רוצה היום. איך "זורקים הכל לפח" ?!!!
אז גם כשנראה בחוץ שלא קורה כלום, כשאנחנו זזים, בפנים הדברים ממשיכים להתרחש, להבשיל.
סמדר עמבר – מאמנת אישית ויועצת קריירה
0547990414