דבר לא משתווה לרגע הזה שבו מתאמן חדש,
בסוף המפגש, פתאום מתחיל "ליישר את הגב,
לצמוח בעוד סנטימטר".
יש רמז של חיוך ודוק של תקווה במבט.
לא התרחש נס וגם לא מצאנו תשובות
ופתרונות לשאלות ובעיות.
שום דבר חיצוני עוד לא קרה,
שום משימה עוד לא בוצעה.
בפנים החלה תנועה קטנה אך חזקה קדימה.
הוא קיבל החלטה,
הוא הגיע לפגישה.
הוא כבר לא לבד במערכה.
יש מי שמקשיב, יש מי שרואה.
כמה כח יש בדבר הזה
משהו אחד נמצא להקשיב ולראות,
להוקיר את המעשה האחד הזה,
לבוא לפגישה, לקחת חזרה שליטה.
.
