מכירים את זה שהלב דופק
ואתם ממש שמים לב שיש דבר כזה דופק?
שהנשימה שלכם שטחית?
מתקשים לקחת אוויר?
מתעוררים באמצע הלילה בלי סיבה?
סביר שרובנו כבר יודעים לזהות
שכנראה מדובר בהתקף חרדה,
בלחץ שיושב ולא מרפה.

אבל מה עושים שלא מחוברים
רציונאלית לרעיון שאנחנו בלחץ?
שאנחנו לא מרגישים שאנחנו בלחץ?

מבינים שהגוף מדבר.
גם כשאנחנו מתעקשים להמשיך ולתפקד,
הגוף מאותת לנו לעצור.

יודעים מה עוד מאותת לנו שאנחנו בלחץ?
הביטוי הגרפי שלנו, כתב היד שלנו,
ציורים שאנחנו מציירים כן, כן
השרבוטים שלנו תוך כדי שיחת טלפון
או הקשבה לשיעור, השתתפות בזום.

ולמה זה חשוב באבחון מועמדים?
חרדה מתמשכת עלולה לפגום בתפקוד שלנו,
מי יותר ומי פחות.
וכשאני רואה את זה, אני עוצרת,
שואלת שאלות, מנסה להבין
יותר לעומק.

איך זה נראה?
השחרות – חזרה על אותו קו
או משטח שוב ושוב.
האותיות שבורות
יש בלגאן על הדף
אנחנו ניצמד לשולי ימין בכתיבה
לשולי שמאל בציורים
נראה הרבה יותר קווים זוויתיים
מאשר עגולים.