מוטיבציה
מוטיבציה "כמה זה מרגיז שהחבר מהשכבה, ההוא שאף אחד לא התייחס אליו הצליח לקנות וילה, כמה זה לא הגיוני שההיא, האפרורית מהצבא מצאה זוגיות ואני עדיין לא, מרגיז ממש" משפטים בסגנון זה נאמרו ע"י מנטור שהרביץ תורה במאזיניו בניסיון להחדיר בהם מוטיבציה ולדחוף אותם קדימה ע"י כעס ותסכול, לעבר המטרות שלהם. צפיתי והקשבתי ולא האמנתי […]
לא יכול לסבול את הבוס שלי……
נ': "לא יכול לסבול יותר את הבוס שלי, נמאס לי שהוא אומר לי מה לעשות. די, אף אחד לא יגיד לי יותר מה לעשות. אני רוצה להיות עצמאי, זהו החלטתי." אני: "אני מאוד מבינה שקשה לך, אני מרגישה שאתה ממש חווה את זה כפגיעה אישית. אבל אתה באמת חושב שזו סיבה מספיק טובה […]
פרפקציוניזם ברכה או קללה?
בתוכי בא לי לצעוק לו, "זוז, פשוט זוז". אנחנו יושבים שבוע אחרי שבוע, אני מקשיבה לתוכניות שלו, לרצון העז שלו לפרוץ. שבוע אחרי שבוע הוא מוצא סיבות מדוע עדיין לא קידם את המשימה. מדוע המשימות כתובות, יושבות במחשב. הוא עובר עליהן שוב ושוב ולא מעז להוציא אותן לעולם. אני עוצרת ומפנה זרקור למקום […]
אי שם בתקופת הקורונה
להקדים תרופה לשחיקה .
מ' התיישב אצלי עם כתפיים שפופות ועיניים עצובות. " לא יכול יותר להיות במקום העבודה, לא מוצא את הכוחות לקום בבוקר, בא לי להמשיך לישון, יום העבודה לא עובר לי" מ', גבר כבן חמישים, אב לשלושה ילדים, רו"ח חשבון במקצועו. עשרים שנות ניסיון, מבוסס במקצוע. מסתבר שכבר כמה שנים חושב על שינוי […]
הדיבור הפנימי….
כתוב בלשון נקבה אך בהחלט תקף לכל המינים שעל הרצף. בתוכי יש שתיים – אחת מתוקה, אופטימית, מצחיקה, ילדותית במובן הטוב של המילה, קצת חולמנית, עם הרים של חלומות ומטרות. השנייה "עם שתי רגליים על הקרקע, מציאותית", ביקורתית, פרפקציוניסטית, פסימית, זהירה, האמת קצת קרצייה. שתיהן הן אני. עם שתיהן למדתי לתקשר, […]
ככה זה כשאמא מאמנת אישית
להיות מושלם או לא להיות.
כבר במספר ימים אני מצלמת את הסרטון הראשון שלי. לדעתי כבר מאה תייקים ואני עדיין לא מוכנה להוציא אותו. סרטון של דקה !!!!. אז נכון שחלק מזה קשור לזה שהצלם שלי לא מפסיק להצחיק אותי (ככה זה עם צלמים בני עשר). כנראה שהחשש שלי להצטלם ולהיחשף גם הוא חלק מהסיפור אבל […]
כן, לא, שחור, לבן.
אחד הסימנים החשובים שבודקים באבחון הגרפולוגי הוא היחס בין שחור ללבן, בין האותיות הכתובות לדף החלק. האותיות הכתובות הן הנוכחות שלי והדף הלבן הוא העולם בו אני פועלת. המארג שנוצר בין השחור ללבן הוא בעצם המרווחים בין מילים, אותיות, משפטים. הוא שולי פתיחה וסיום, שולי ימין ושמאל. לכל אחד מהסימנים האלו […]
עצמת הרכות…
ד' הגיע אלי לתהליך אימוני, המטרה, בחירת מקצוע. פגישה ראשונה, היא מספרת לי על עצמה, .המילים "לא יודעת" הופיעו הרבה, משפט ועוד משפט ואני קולטת כמה ביקורת עצמית נוקבת יוצאת ממנה, כמה האשמה עצמית – "נמאס לי להיות כזאת חלשה, אני לא מצליחה להתמודד עם כלום". (משפט מפתח שאני שומרת לי אותו […]