שאלה שאני נשאלת לא פעם כשאני מדברת על גרפולוגיה, אחד הכלים שאיתם אני עובדת ומאוד אוהבת.
אז בואו נעשה סדר.
גרפולוגיה עוסקת בעצם בכתב המח ולא בכתב היד – היד מקבלת את הפקודות מהמח. וגם אם היד קצת כואבת בכתיבה, התוצר יהיה מוכתב מהמח ולא מהיד. אם יש לנו אוטומטיזציה של כתיבה, בדיוק כמו בנהיגה, הטכניקה מוטמעת בנו כל כך שהיא כבר אוטומטית. אנחנו לא שמים לב לנהיגה ואיך שהוא אנחנו מגיעים ליעד. כשיש לנו שליטה בכתיבה אנחנו ממוקדים בתוכן הכתיבה ולא באיך אנחנו מייצרים את האותיות. אם יש לנו את זה יש לנו שליטה בכתיבה.
העובדה שהיד כואבת אולי, משפיעה על הנוחות ולא על טבעיות הכתיבה. ניתן בקלות רבה לעלות על כתיבה שהיא אינה אותנטית ואז נעצור ונשאל שאלות.
כמו שכתבתי לעיל, גם כשאנחנו לא כותבים הרבה, כשאנחנו כותבים התנועה מגיעה מהמח ולכן הכתב הוא ביטוי ישיר של האישיות שלנו, של דפוסי החשיבה ועולם הרגש שלנו.
היד אולי פחות רגילה אבל האישיות עדיין נוכחת ולכן הכתב מספק לנו שפע של מיידע על הכותב.
המנוע הוא המח לא היד, המח ממשיך לכתוב ולהתבטא בדיוק כמו פעם (להוציא מקרים של פגיעה מוטורית, פציעה, מחלה).
מעבר לכך בגרפולוגיה אנחנו מתייחסים לעוד אלמנטים מלבד הכתב עצמו – מרווחים בין מילים, אותיות, שורות, שולי פתיחה, שולי סיום, שולי ראש הדף ותחתית הדף. הלא כתוב נותן לנו אינפורמציה לא פחות מאשר הכתוב.
בשורה התחתונה, גרפולוגיה היא כלי מדהים שמאפשר לנו להכיר לעומק את האדם שמולנו.
להוציא אינפורמציה שקשה לעלות עליה בדרכים אחרות, הוא קל לשימוש, לא דורש מאמץ מהמועמד ולכן אני מאוד אוהבת להשתמש בו.