"מאז ומעולם אני יודעת,
אני אלמד משפטים…. אני לא מאמינה
שלא התקבלתי, לא יודעת מאיפה להמשיך…"

מונולוג שנאמר בפגישה הראשונה שלי עם
נ', בחורה צעירה, מגששת את דרכה
בעולם התעסוקה.

היא מדברת, הדמעות עומדות על הקצה
ואני נזכרת בעצמי, אי שם בשנות התשעים,
מבוהלת, לא יודעת מהיכן מתחילים,
לאן צועדים.

התחלנו תהליך, למדנו להרגעה,
להבין שקריירה זה מסע, לא תמיד ברור בהתחלה,
עם תפניות, עליות וירידות.

המשכנו לברר למה משפטים זה החלום.
הבנו שיש הרבה ערוצים להגיע למטרה
אך באופן לא מאוד חריג,
נ' הבינה שהחלום הוא לא בדיוק
כמו בסדרות הטלוויזיה,
זה לא רק חולצה לבנה,
חליפה שחורה, סטטוס מקצועי גבוה,
פוטנציאל השתכרות ועוד….

נ' לא שאלה את עצמה,
איך באמת יראה יום העבודה,
מול מי תעבוד בפועל, כמה שעות תעבוד,
מה יידרש ממנה בכדי להתקדם במקצוע,
כמה היא מתאימה מבחינת האישיות שלה למקצוע.

בעגה המקצועית, נ' לא ערכה חקר עיסוקים.

לא פעם אנחנו נשאבים למסלול מקצועי
בשל הילה, יוקרה מקצועית, סקרנות,
עניין אינטלקטואלי בתחום (במקרה הטוב),
בגלל אמא או אבא שעוסקים בתחום.
אנחנו שוכחים לבדוק לעומק
מה המקצוע מכיל בפרקטיקה
היומיומית – מול מי נעבוד,
מה המשימות היומיומיות,
מה הן שעות העבודה,
מה המשימות שאיתן אתמודד ביומיום ועוד….

אז מה עושים?
חקר עיסוקים –
נעזרים בבינה מלאכותית,
פלטפורמות ייעודיות כמו ג'וביפיי,
פונים לאנשים שעוסקים במקצוע
ושואלים שאלות, מבקשים לקבל מיידע.