הם שוויתרו על אבחון כדי לחסוך, ושילמו ביוקר…….

לפני כמה חודשים פנתה אליי סמנכ"לית בחברה קטנה בתחום השירותים.
הם היו בלחץ, עובד מרכזי עזב, היה צריך למלא את מקומו אתמול, הצוות כבר ממילא היה בעומס.

הם סיננו לבד מועמדים, קיימו ראיונות ושם זה נעצר.
כשהסמנכ"לית הציעה להשתמש באבחון היא נענתה ב"חבל על הכסף, נלך עם תחושת הבטן שלנו, גם ככה אנחנו כבר מאבדים זמן יקר".
"על הנייר" המועמד שנבחר נראה בחירה מצויינת: כריזמטי, בעל ניסיון, עשה רושם טוב מאוד
אבל חודשיים אחרי?
כן, כן, הוא עזב.

מהר מאוד התברר הפער שבין מה שנראה דרך "תחושת הבטן" למה שקרה בפועל:
קושי בעבודת צוות, קושי בקבלת מרות וביקורת, חוסר התאמה לתרבות הארגונית.
כשהוא עזב הגיוס כבר היה ממש דחוף, הרבה זמן הלך לאיבוד, חודשים !!!!! מבוזבזים על האיש הלא נכון. עוד תהליך גיוס, עוד הפסד זמן, עוד תסכול בצוות.

כשהם חזרו אליי בפעם השנייה הם כבר היו קשובים למה שיש לי להציע, הם הבינו שהעלויות זניחות ביחס להפסד, בכל המובנים, של גיוס כושל.
האבחון עזר להם לזהות מועמד מתאים לא רק מקצועית, אלא גם אישיותית וערכית.
הם בחרו מתוך הבנה, לא לחץ.
והפעם? הוא שם כבר חצי שנה, משתלב נפלא.

לוותר על אבחון כדי לחסוך כסף או זמן – זה להבין את "הדחוף", אבל לפספס את החשוב
ולפעמים המחיר של זה גבוה בהרבה מההשקעה הראשונית.
תחושת בטן זו התחלה אבל לא תוכנית עבודה, לא כשמדובר במשאב הכי יקר לארגון.